תביעה להכרה כמשפחה שכולה

מהו חוק משפחות שכולות ומה הוא קובע?

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), קובע כי משפחתו של חייל צה״ל שמצא מותו במהלך ועקב שירותו הצבאי – תוכר כמשפחה שכולה, הזכאית למעטפת שיקומית, כמו גם לגמלה חודשית.

בחוק קיימת חזקה לפיה, חייל שמת כתוצאה מחבלה או מחלה או החמרת מחלה שאירעו במהלך שירות חובה או מילואים, חזקה שהוא מת עקב שירותו, אלא אם הוכח ההיפך. לגבי משרתי קבע, המצב המשפטי מורכב יותר והחזקה מתקיימת רק לגבי חבלות בפעילות מבצעית, או אגב אימון לפעילות מבצעית, או עקב אירוע ייחודי לשירות הצבאי ולגבי מחלות אשר הוגדרו כ“מחלות שירות”.

במרבית המקרים – משפחות שכולות אינן זקוקות לליווי או ייצוג משפטי לצורך הכרתן, שכן נסיבות המוות אינן מותירות ספק באשר להתקיימות התנאים להכרה. גם במקרים אלו – חשוב להגיש את הבקשה להכרה בהקדם, שכן אם בקשת ההכרה הוגשה בחלוף למעלה משנה ממועד הפטירה – עלולה המשפחה לאבד חלק מזכויותיה (בגין העבר).

תחילתו של הליך ההכרה כמשפחה שכולה

בפנייה למשרד הביטחון (אגף משפחות והנצחה), בבקשה מנומקת להכרת זכות. במקרים רבים – במקרים בהם נסיבות המוות אינן מעוררות ספק באשר להתקיימות תנאי ההכרה, ההליך אינו מחייב ייצוג משפטי וניתן להיעזר בקציני הנפגעים של צה״ל על מנת להניע הליך הכרה.

אך לצד מקרים אלו – קיימים גם מקרים מורכבים יותר, בהם משרד הביטחון צפוי לטעון כי המשפחה איננה זכאית להכרה או לזכויות. כך, לדוגמה, מקום בו החייל מצא מותו בנסיבות העלולות להיחשב כ“התנהגות רעה וחמורה” מצד החייל (משחק בנשק, שימוש בסמים), או בתקופת היעדרות משירות. כך – גם במקרים בהם מותו של החייל נגרם כתוצאה ממחלה, וקצין התגמולים טוען כי אין יסוד להניח כי המחלה עצמה פרצה או החמירה “עקב” שירותו הצבאי. מורכבויות נוספות עולות במקרים בהם יש צורך להוכיח כי איש קבע, במובחן מחייל חובה, מצא את מותו בנסיבות הנכנסות לגדרי החוק.

מקום בו משרד הביטחון מחליט לדחות את בקשת המשפחה להכרה (אם בטענה של העדר קשר סיבתי לשירות או בטענה לקיומם של אחד החריגים הקבועים בחוק להכרה), ניתן לערער על ההחלטה בפני ועדת ערר (בימ״ש השלום). במסגרת הליך הערעור – ניתן להביא עדים ומומחים רפואיים על מנת להתמודד עם הנמקת משרד הביטחון ובמקרים המתאימים – גם להעלות טענות משפטיות, המתמקדות בפרשנות הוראות החוק, נטלי ראייה ותכלית החקיקה.

מקום בו ועדת הערר מתרשמת כי החלטת משרד הביטחון שגויה – מוסמכת הוועדה לחייב את משרד הביטחון להכיר במשפחה. על החלטת הוועדה – ניתן לערער לביהמ״ש המחוזי.

האם ניתן לערער על ההחלטה?

חשוב לדעת כי על חוות דעת הפרקליטות הצבאית ניתן להגיש “השגה”, שנבחנת ע״י הפרקליט הצבאי הראשי. על החלטת הפרקליט הצבאי הראשי ניתן להגיש השגה ליועץ המשפטי לממשלה ועל החלטתו של האחרון – ניתן לעתור לבג״צ.

השגות אלו יכולות להתייחס ל“שורה התחתונה” של חוות הדעת (מה היו נסיבות המוות / האם נכון לנקוט בהליך משפטי כלשהו נגד גורם שהיה “אשם” במוות וכיו״ב), כמו גם על ניסוחה.

ישנם מקרים בהם בעקבות השגות – הוחזר התיק להשלמות חקירה שבעקבותיהן – נוסחה מחדש חוות הדעת.

אם משרד הביטחון מצא לדחות את בקשת המשפחה להכרתה עפ״י חוק, יש למשפחה הזכות לערער על ההחלטה בפני ועדת הערר (ועדות היושבות, בפועל, בבתי משפט השלום). על פסק דינה של ועדת הערר ניתן להגיש ערעור לביהמ״ש המחוזי (בשאלה משפטית בלבד) ועל פסק דינו של ביהמ״ש המחוזי – ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ״ש העליון.

האם יש מקרים המוחרגים מהחוק?

ככלל, ישנם מספר סוגי מקרים בהם מתעוררות שאלות (משפטיות או עובדתיות) ביחס להכרתה של משפחה כ“משפחה שכולה”: א. מאז “חוק גורן” – מקרי מוות של משרת קבע שלא בפעילות מבצעית (דוגמה: מוות כתוצאה ממחלה שהתפתחה במהלך שירות הקבע או מוות עקב מעשה אובדני של משרת הקבע); ב. מקרי מוות כתוצאה מ’אשם’ מצד המנוח (דוגמה: מוות כתוצאה משימוש לרעה בסמים או ממשחק בנשק).

מתי תתקבל החלטת משרד הביטחון ומהם השיקולים?

החלטת משרד הביטחון תתקבל, במרבית המקרים, רק לאחר שהפרקליטות הצבאית תפיץ את חוות דעתה ביחס לנסיבות המוות (חוות דעת המופצת בתום חקירה / בדיקה המבוצעת בצה״ל בכל מקרה של מוות בנסיבות שאינן מבצעיות).

חשוב לדעת: במסגרת חקירת נסיבות המוות נחקרת, על פי רוב, גם משפחתו של המנוח.

ישנם מקרים בהם העדויות שמסרו בני המשפחה השפיעו, באופן ניכר, על מסקנות חוות הדעת (וכפועל יוצא – על החלטת משרד הביטחון ביחס להכרה במשפחה) ולפיכך – מומלץ כבר בשלב מוקדם להיוועץ בעו״ד הבקיא בדיני משרד הביטחון.

על מי האחריות להוכיח את הקשר בין סיבת המוות לשירות הצבאי?

לא למותר לציין, בהקשר זה, כי חוק משפחות חיילים (בניגוד לחוק הנכים) כולל סעיף היוצר “חזקת עקב” ביחס למי שמצא מותו במהלך שירותו הצבאי. במילים אחרות: משרד הביטחון הוא שצריך לשכנע את בית המשפט כי “חזקת העקב נסתרה” וכי המוות נגרם כתוצאה מנסיבות שאינן קשורות לשירותו הצבאי של המנוח.

האם לאחר קבלת תשובה שלילית על הערעור ניתן לנסות לשנות את ההחלטה?

לצד זכות הערעור, עומדת למשפחה השכולה גם האפשרות לשוב ולפנות למשרד הביטחון, בבקשה ל“עיון חוזר” בהחלטתו.

אפשרות זו איננה מוגבלת בזמן (זאת אומרת – ניתן לשוב ולפנות למשרד הביטחון גם שנים ארוכות לאחר שדחה את בקשתה המקורית של המשפחה להכרה), אך היא חייבת לכלול “ראייה חדשה” שלא עמדה בפני קצין התגמולים עת דחה (בזמנו) את בקשת המשפחה.

במי אפשר להיעזר ע״מ שהתהליך יעבור ללא בעיות ודחיות?

על אף שיש הרואים בשאלת זכותה של משפחה להכרה על פי חוק תחום הנושק לדיני הנזיקין בפועל – מדובר בתחום נפרד, בעל מאפיינים ייחודיים הדורש היכרות מעמיקה הן עם הוראות הדין הרלוונטיות, הן עם הוראות הצבא ובעיקר – ניסיון רב.

עורכת דין צבאית אלה הראל מייצגת משנת 2008 משפחות שכולות, הן למול הפרקליטות הצבאית והן למול משרד הביטחון ובהליכי ערר משפטיים.