עריקות מהצבא – כל מה שחשוב לדעת

עריקות מהצבא – זה יכול לקרות לכל אחד גם חיילים טובים, מסורים ושומרי חוק עלולים למצוא את עצמם במצב שבו הם לא חוזרים לבסיס בזמן – לפעמים בגלל מצוקה אישית, בעיה רפואית, קושי משפחתי או אפילו אי־הבנה עם המפקדים. אבל ברגע שהיעדרות מהשירות אינה מאושרת, המערכת הצבאית רואה בכך עבירה חמורה מאוד.

חשוב להבין: חייל שנעדר מהשירות עלול להיעצר, לעמוד בפני כתב אישום, ואף להסתכן ברישום פלילי ובעונש מאסר של עד שבע שנים במקרים החמורים, ועד עשר שנים כשההיעדרות הייתה בזמן פעילות מבצעית של היחידה. המערכת הצבאית פועלת במהירות, ובבתי הדין הצבאיים אין מקום לטעויות – כל יום שעובר עלול להחמיר את המצב.

בין השנים 2007–2014 שירתתי בפרקליטות הצבאית, ובין היתר שימשתי תובעת צבאית בפרקליטות עריקים ומשתמטים. אני מכירה את התיקים האלה גם מהצד של התביעה.

החדשות הטובות: עם ליווי משפטי נכון, ניתן במקרים רבים למנוע החמרה, לצמצם עונשים ואפילו להביא לסגירת התיק. אם אתם או קרוב משפחה שלכם מתמודדים עם מצב של עריקות או נפקדות – אל תחכו שהמצב יחמיר. פנו לייעוץ משפטי בהקדם.

סוגי עבירות עריקות ונפקדות בצה״ל

• נפקדות עד 24 שעות
• נפקדות מעל 24 שעות
• עריקות משירות סדיר
• עריקות מבקו״ם
• נפקדות/עריקות משירות מילואים
• עבירות השתמטות ועריקה

בכל המקרים, עבירות שעניינן היעדרות מן השירות שלא ברשות, נידונות בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, כאשר ההחלטה בנוגע לאופי הדיון (דין משמעתי או בית דין צבאי) בעניינו של חייל/ת הנעדר מן השירות, תתקבל בין היתר בהתאם למשך ההיעדרות, הראיות המשפטיות העומדות כנגד מבצע העבירה והנסיבות אשר הובילו לביצוע העבירה.

חשוב שתדעו: מכיוון שהשירות הצבאי, בסדיר ובמילואים, הינו חובה חוקית המעוגנת בחוק שירות הביטחון, כל אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו 18 הנעדר מן השירות מבלי שיש בידו אישור לכך, עשוי למצוא את עצמו במעצר בכלא צבאי עד תום ההליכים כנגדו. הליכים אלו כוללים בין היתר הגשת כתב אישום בהתאם לאופי העבירה וסוג ההיעדרות משירות שלא ברשות, והרשעה עשויה לגרור רישום פלילי ועונש של מאסר בפועל, בהתאם לחומרת כתב האישום.

מה נחשבת עריקות מהצבא לפי החוק הצבאי?

עריקה מהצבא בישראל היא עבירה חמורה, המהווה נטישה של השירות הצבאי.

העונש המרבי על עריקה – היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור לשירות – הוא שבע שנות מאסר, ועשר שנים אם החייל נעדר בזמן פעילות מבצעית או פעולה קרבית של היחידה. כמו כן, לעריק יכול להירשם רישום פלילי, וזה עלול להקשות עליו למצוא עבודה בעתיד.

למה חיילים מבצעים עריקות?

עבירת עריקות מצה״ל נחשבת לתופעה נפוצה, וחיילים בשירות סדיר או במילואים עורקים מהצבא מסיבות שונות ומגוונות: קשיי הסתגלות למערכת, התנכלות מצד אחד המפקדים, רצון לסייע כלכלית בבית, קבלת שיבוץ ביחידה אחרת או קבלת פטור משירות צבאי ועוד.

עבירת עריקות הינה תופעה ייחודית למסגרת הצבא, לכן היחידים שמוסמכים לשפוט בעבירות נפקדות ועריקות הם שופטים צבאיים בבתי דין צבאיים או קציני צבא בעלי הסמכה לשפוט חיילים במסגרת דין משמעתי.

איך מתייחס חוק השיפוט הצבאי לעבירת עריקות?

חוק השיפוט הצבאי מבחין בין שתי עבירות: “היעדרות מן השירות שלא ברשות”, שהעונש המרבי עליה הוא שלוש שנות מאסר, ו“עריקה” – היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור לשירות, שהעונש המרבי עליה הוא שבע שנים, ועשר שנים בזמן פעילות מבצעית של היחידה. מי שנעדר שמונה עשר חודשים שלא ברשות, החוק רואה בו מי שהתכוון שלא לחזור, כל עוד לא הוכח אחרת. חשוב לדעת כי עריקות היא עבירה פלילית חמורה לכל דבר ועניין. בצה״ל, חייל הנעדר מהשירות למשך תקופה העולה על 21 יום מסווג כעריק, ואילו היעדרות ללא רשות של עד 21 יום נקראת נפקדות.

**מה ההבדל בין עריקות לנפקדות? **יש הבדלים משמעותיים בין עבירות עריקות לנפקדות. בעוד נפקדים מועמדים לרוב לדין משמעתי ביחידה שלהם, עריקים צפויים להישפט בפני בית דין צבאי כשההיעדרות חוצה את הרף שקבעה התביעה הצבאית. היום, בדרך כלל, הרף לחייל בשירות חובה הוא היעדרות נוכחית של יותר מ-30 ימים כשסך ההיעדרויות בשירות עולה על 100 ימים. רף ההעמדה לדין הוא החלטת מדיניות של התביעה הצבאית ועשוי להשתנות מזמן לזמן.

**האם יש החמרה בענישה ככל שצוברים יותר עבירות? **כמו כן, ככל שלחייל יש עבירות קודמות בעברו, רף ההעמדה לדין על היעדרותו האחרונה, יהיה נמוך יותר (כלומר, החייל יועמד לדין גם אם נעדר פחות זמן). ראוי לציין כי לבית דין צבאי סמכות נרחבת להטיל עונש חומר על עריקים.

**מי מטפל בעבירות עריקות? **הטיפול בחיילים עריקים מועבר מהיחידה של החייל למדור עריקים, כאשר המשטרה הצבאית היא זו שמטפלת בנושא ומפעילה לוכדי עריקים. יש לזכור כי ביחידה מכירים לרוב את הבעיות האישיות של החייל לכן עשויים לבוא לקראתו בדין המשמעתי; אך המשטרה הצבאית ובית הדין הצבאי לא מכירים את החייל לכן היחס כלפיו עלול להיות מחמיר יותר.

**כמה זמן יושבים בכלא על עריקות? **העונש המרבי בחוק הוא שבע שנות מאסר על עריקה, ועשר שנים בזמן פעילות מבצעית. בפועל העונשים קצרים בהרבה ותלויים במשך ההיעדרות ובנסיבות. בתקופת המלחמה התביעה מבקשת בדרך כלל מאסר בפועל של חודשים ארוכים, מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי.

מה ההשלכות של עריקות מהצבא – בטווח הקצר והארוך

כאמור עריקות היא עבירה פלילית שיש לה השלכות ארוכות טווח, גם לאזרחות. בחוק השיפוט הצבאי נקבע כי ניתן להטיל עונשי מאסר ארוכים על עריקים, עד שבע שנות מאסר על עריקה (ועשר שנים בזמן פעילות מבצעית) ועד שלוש שנות מאסר על היעדרות משירות שלא ברשות. מובן כי אילו עונשי מקסימום ובפועל מטילים עונשים קלים יותר, אך תקופת המאסר תלויה בגורמים שונים כמו תקופת העריקות מהשירות, האם זו עבירת עריקות ראשונה, ונסיבות מקלות כמו בעיות משפחתיות, קשיים כלכליים, עבר נקי מעבירות התנהגות בשירות הצבאי, חוסר התאמה למסגרת צבאית, חרטה ועוד.

**האם עריקות נחשבת עבירה פלילית? **חשוב להדגיש כי אישום בגין עריקות עשוי להיות כרוך ברישום פלילי מלא (ותלוי במשך העונש המוטל על החייל). על היעדרות בתקופת המלחמה התביעה מבקשת בדרך כלל רישום פלילי מלא גם כשהעונש קצר משלושה חודשים. לרישום פלילי יש השפעות מרחיקות לכת בהמשך, לדוגמה רישום פלילי מונע מהחייל המשוחרר להפוך לעובד מדינה, לעסוק בעריכת דין, ברפואה ובראיית חשבון, כמו כן הוא לא יוכל לקבל רישיון לנשק ורישיון נהיגה ברכב ציבורי. מעבר לכך, תקופת המאסר מאריכה את השירות הצבאי לכן תקופת האזרחות הולכת ומתרחקת מהחייל.

בכל מקרה של עריקות מהצבא, ולא משנה מה סיבת העריקות, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי עריקות העוסק בנושא, ומכיר את החוק ואת המערכת הצבאית על רבדיה השונים. עורך דין צבאי מיומן ומנוסה יכול לסייע לעריק, לפעול למחיקת הרישום הפלילי או למניעת רישומו מלכתחילה, ולייצג את החייל בפני הגורמים הרלוונטיים.

עריקות בתקופת המלחמה

מאז תחילת המלחמה התביעה הצבאית מחמירה עם מי שנעדר מהשירות. בדרך כלל היא מבקשת מעצר עד תום ההליכים, מאסר בפועל של חודשים ארוכים, מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי, ורישום פלילי מלא גם כשהעונש קצר משלושה חודשים. מילואימניק שזומן בצו 8 ולא התייצב צפוי ליחס דומה. עם זאת, התובע בוחן גם את הנסיבות האישיות, ובהן נסיבות שקשורות למלחמה עצמה – למשל משפחה שנפגעה ב-7 באוקטובר או מגורים ביישובים שפונו. לכן חשוב להביא את הנסיבות האלה, עם מסמכים, כבר בשלב הראשון.

סוגי היעדרויות בצה״ל – נפקדות, עריקות ומה שביניהן

סוג עבירה

עונש

נפקדות עד 24 שעות

ריתוק ועד מספר ימי מחבוש

נפקדות מעל 24 שעות

מחבוש (תלוי במשך ההיעדרות)

עריקות משירות סדיר

דין משמעתי ועד מאסר

עריקות מבקו״ם

מעצר עד תום ההליכים ועד מאסר

עריקות ממילואים

עד מאסר

השתמטות

דין משמעתי ועד מאסר

עריקה

עד 7 שנות מאסר (10 בזמן פעילות מבצעית) ורישום פלילי

נפקדות עד 24 שעות כשמה כן היא, החל באיחור ליחידה ועד היעדרות בת יממה. לא תמיד מעמידים לדין על היעדרות זו, אבל גם אם כן, השיפוט בגין העבירה נעשה בדין משמעתי (דמ״ש) ביחידה. העונש הניתן בגינה, אשר יכול לנוע מהתרעה, דרך ריתוק ועד למחבוש (כליאה) בן מספר ימים, תלוי במשך ההיעדרות, בגיליון ההתנהגות ובנסיבות ההיעדרות.

נפקדות מעל 24 שעות הינה היעדרות לתקופה בת למעלה מ-24 שעות ועד 21 ימים. השיפוט בגין עבירת הנפקדות יהיה לרוב בדין משמעתי והעונש (שעשוי להיות אפילו מחבוש/כליאה) תלוי במשך ההיעדרות, בגיליון ההתנהגות ובנסיבות ההיעדרות. עם זאת, שימו לב לכלל האצבע הבא: ככל שההיעדרות תהיה קצרה יותר, גם העונש ככלל יהיה קל יותר.

עריקות משירות סדיר הינה תקופת היעדרות בת למעלה מ-21 ימים. כן, יום אחד הוא שמבדיל ברישום הצבאי בין נפקדות לעריקות. המשמעות היא בעיקר רישומית. כך, נפקד עדיין מסופח ליחידה ועריק נגרע ממנה ועובר לטיפולו של מדור עריקים. ולכן, נקודת זמן זו פחות משמעותית כשלעצמה ומה שמשמעותי הרבה יותר זו נקודת הזמן אשר ממנה ואילך יורה פרקליט צבאי על הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי. נקודת הזמן הזו עשויה להשתנות בהתאם למדיניות הנהוגה. היום, בדרך כלל, חייל בשירות חובה יועמד לדין בבית הדין הצבאי כשההיעדרות הנוכחית ארוכה מ-30 ימים וסך ההיעדרויות שלו בשירות עולה על 100 ימים. לקצין או לנגד הרף נמוך יותר: היעדרות נוכחית של יותר מ-30 ימים וסך היעדרויות של יותר מ-60 ימים. מתחת לרף, יורה פרקליט צבאי לרוב על שיפוט בדין משמעתי, ומעליו – על הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי, ובדרך כלל גם על בקשת מעצר עד לתום ההליכים. שיפוט בבית הדין הצבאי יכול לגרור עמו מאסר ואף רישום פלילי. עם זאת, גם כאן, ככל שההיעדרות תהיה קצרה יותר, לרוב גם העונש יהיה קל יותר. חשוב לזכור כי אין כל ערובה כי חייל המסגיר עצמו לפני שחצה את הרף, יישפט בדין משמעתי דווקא, כמו שלא בטוח כי מי שנעדר למעלה מכך, יישפט בבית הדין. שכן, לפרקליט הצבאי מסור שיקול דעת נרחב והוא לוקח בחשבון עבר משמעתי, עבירות קודמות, עבירות נלוות לעבירת ההיעדרות (כמו היעדרות שהחלה בבריחה מריתוק למשל) ונסיבות העולות מחומר הראיות.

עריקות מבקו״ם היא מונח שנועד לתאר מצב בו מלש״ב (מיועד לשירות ביטחון) מגיע לצבא על מנת להתגייס, אולם נעדר מהשירות שלא ברשות לפני שסיים את ההכשרה הבסיסית שלו (טירונות). במקרים אלו, נוקטים לעיתים בגישה מקלה יותר כלפי אותו חייל מתוך הנחה שעדיין לא הספיק להפנים את מהות המערכת הצבאית והנדרש ממנו במהלך השירות ולכן הרף שממנו ואילך יוחלט על הגשת כתב אישום ועל מעצר עד לתום ההליכים, הינו גבוה יותר: בדרך כלל היעדרות נוכחית של יותר מ-30 ימים, כשסך ההיעדרויות עולה על 180 ימים או כשהחייל כבר נשפט בעבר בבית דין צבאי על השתמטות. במקרה של עריקות בקו״ם גם הראיות שנדרשות לצורך הגשת כתב אישום מעט מורכבות יותר מהראיות המספיקות להגשת כתב אישום בעריקות רגילה ולכן חשוב מאוד לערב עו״ד צבאי בשלבים מוקדמים ככל הניתן של ההליך.

נפקדות ועריקות ממילואים הן היעדרות של חייל מילואים משירות מילואים פעיל אליו זומן בצו. שימו לב חיילי המילואים! עריקות ממילואים היא עבירה נמשכת. לכן, גם אם זומנתם ליום מילואים אחד וגם אם זומנתם לשבוע והלכתם ללא אישור ביום השישי, העבירה ממשיכה להתקיים ולהחמיר בכל יום ויום גם לאחר תום התקופה אליה נקראתם ומסתיימת רק כשתסגירו את עצמכם למשטרה צבאית או תיעצרו על ידה. כלומר, חייל מילואים יכול למצוא את עצמו עריק ממילואים בגלל שלא הגיע לשמ״פ חד יומי בלבד ולהיעצר יום בהיר אחד בנתב״ג, כשהוא בדרך לחופשת סמסטר בחו״ל. מסיבה זו, אם אין באפשרותכם להגיע למילואים, תפעלו מול קצינת הקישור כדי לבטל את הזימון או לדחות אותו. היום, היעדרות של יותר מ-28 ימים משירות מילואים מובילה בדרך כלל לכתב אישום בבית הדין הצבאי, ואתם יכולים למצוא את עצמכם מרצים עונש מאסר בכלא צבאי באמצע החיים האזרחיים.

השתמטות הינה היעדרות ע״י מי שלא הגיע ליום הגיוס לצבא ואילך. כלומר, מלש״ב (מיועד לשירות ביטחון) שנקרא לשירות צבאי ולא התייצב כלל יוגדר כמשתמט. מאחר שתושב במדינת ישראל חייב בחובת שירות אלא אם קיבל פטור מהשירות, הרי שאם הגעתם לגיל שש עשרה וחצי ואתם תושבי ישראל, כנראה שהצבא יקרא לכם לצו ראשון ויחל עמכם בתהליך שבסופו ייקבע לכם מועד גיוס לצה״ל. שימו לב, שגם אם לא זומנתם לצו ראשון ו/או לבדיקות, אין זה אומר שהצבא “שכח” וחובת השירות עדיין חלה עליכם – כלומר, יכול להיות מצב שבכלל לא תקבלו צו גיוס ולא תדעו מתי אתם אמורים להגיע לצבא ובכל זאת תיחשבו משתמטים. המדיניות נכון להיום היא כי משתמט שתקופת היעדרותו ארוכה מ-540 ימים (כשנה וחצי) מהמועד שבו נקרא להתייצב, יועמד ככלל לדין בבית הדין הצבאי, ובדרך כלל תוגש גם בקשה למעצר עד תום ההליכים. בתקופה קצרה יותר, השיפוט הוא ככלל בדין משמעתי. הראיות שעל הפרקליטות לאסוף לצורך ביסוס כתב אישום כנגד משתמט, עשויות להיות מורכבות. במקרים אלו, פעמים רבות עורך דין עריקות טוב יכול להביא טיעונים כאלו ואחרים בפני הפרקליט הצבאי ולנסות לשכנע אותו להעמיד את המשתמט לדין משמעתי ולא להגיש נגדו כתב אישום או לבקש מבית הדין הצבאי להורות על שחרורו של המשתמט ממעצר.

עריקה היא העבירה החמורה ביותר בתחום: היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור לשירות, שמוגש בגינה כתב אישום ומתבקש מעצר עד תום ההליכים. לפי המדיניות היום, ככלל, כתב אישום בעריקה מוגש כנגד מי שנעדר חמש שנים, או שלוש שנים אם כבר נשפט בעבר בבית דין צבאי על היעדרות. נסיבות מחמירות יכולות להביא לכך גם אחרי תקופה קצרה יותר. העונש המרבי על עריקה הוא שבע שנות מאסר, ועשר שנים בזמן פעילות מבצעית, והרשעה בה נושאת רישום פלילי לתקופה ממושכת. לעיתים, ובהתאם לנסיבות המקרה, עורך הדין שלכם יוכל להציג טיעונים שעשויים לשכנע את הפרקליטות הצבאית להמיר את עבירת העריקה בעבירה קלה יותר ו/או להסכים להסדר טיעון מקל.

הסקירה מעלה הינה כללית ביותר ולא נכנסת לעומק של כל הסוגיות שעשויות לעלות במקרים אלו. בין היתר, מאחר שכמות הסוגיות היא כמעט אינסופית ופעמים רבות אין מקרה אחד דומה לשני. עורך דין צבאי הבקיא בתחום יודע להתאים את הייעוץ לנסיבות המיוחדות של המקרה ולהציג את עניינו של הלקוח בפני הפרקליטות הצבאית או בית הדין הצבאי.

טיפים חשובים לחיילים במצב של עריקות או נפקדות

• תשתדלו לא לבצע עבירות היעדרות מהשירות (תפנו לעזרת מפקדים, ת״ש, בריאות הנפש, גורמי רווחה מחוץ לצבא וכל מי שרק אפשר).
• אם נאלצתם בכל זאת להיעדר, תזכרו שכל יום במהלכו אתם נעדרים, מחמיר את מצבכם ואת העונש שיכול להיות מוטל עליכם בסופו של דבר. ככל שתיעדרו זמן רב יותר, גובר הסיכוי כי יוגש נגדכם כתב אישום שהרשעה בו נושאת רישום פלילי ולכן ככל שתקדימו להתייצב בתחנת משטרה צבאית, עולה הסיכוי שיקלו בענייכם.
• לנסיבות ההיעדרות וגם לנסיבות האישיות שלכם ושל קרוביכם עשויה להיות השלכה כבדת משקל על העונש שיוטל עליכם ואפילו על ההחלטה אם יוגש נגדכם כתב אישום. לכן, הצטיידו בכל מסמך שיכול להעיד על הסיבות להיעדרות ועל הנסיבות האישיות.
• הדברים שאתם מוסרים במשטרה צבאי תנרשמים ומשמשים כראיות. אל תשכחו זאת ומומלץ כי תיוועצו בעו״ד לפני מסירת הדברים.

עורך דין צבאי טוב יכול לעשות הרבה בשבילכם בשלבי המעצר והתיק הפלילי. אל תהססו לפנות לעו״ד מוקדם ככל הניתן.