בני מהגרים וגיוס לצה"ל- מה חשוב לדעת?
עו"ד אלה הראל
ייעוץ וליווי משפטי
הילד שלכם עומד להתגייס? חשוב שתדעו כיצד להסדיר את מעמדו כדי למנוע בעיות בעתיד
אם ילדכם נולד בחו"ל או שהיגר מישראל יחד איתכם, ייתכן שהוא זכאי למעמד "בן מהגרים" או "יליד חו"ל", מה שמאפשר לו לקבל דחיית שירות ואף פטור משירות צבאי. עם זאת, ללא הסדרה נכונה מול צה"ל, הוא עלול להיחשב משתמט גיוס – דבר שעלול לגרור עיכובים, קנסות ואפילו מעצר במידה ויגיע לישראל.
עו"ד אלה הראל פה עבורכם
- ייעוץ משפטי אישי
- ליווי בתהליך הסדרת המעמד
- מניעת בעיות עתידיות מול צה"ל
המשרד הנכון עבורכם
עו"ד אלה הראל, רס"ן (במיל') בפרקליטות הצבאית.
מתמחה בייעוץ וליווי בני מהגרים מול רשויות הצבא. בעלת ניסיון רב בהסדרת מעמד חיילים מול צה"ל, כולל ייצוג בתיקים מורכבים.
אני עוסקת בדין הצבאי הפלילי משנת 2007. שימשתי כתובעת בכירה בתביעה הצבאית; יועצת משפטית לחטיבת הסגל; וסנגורית צבאית. צברתי ידע מעמיק בתיקים פליליים מורכבים, כולל עבירות סמים, מין, אלימות, הונאה, השתמטות ועוד.
בנוסף, יש לי ניסיון רב בייצוג אנשי קבע בהליכי סגל הנובעים מהליכים פליליים.
בשנת 2014 פתחתי משרד המייצג חיילים בהליך הפלילי בצבא – מהכנה לחקירת מצ"ח, דרך ליווי תוך כדי החקירה וייצוג בהליכי מעצר, ועד לייצוג בבתי הדין הצבאיים.
מהו "בן מהגרים" ולמי זה רלוונטי?
חוק שירות הביטחון מחייב כל אזרח ישראלי בגיל 18 להתגייס, גם אם הוא חי מחוץ לישראל.
עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן לדחות את השירות ואף לקבל פטור.
ישנם שני סוגי בני מהגרים:
בן מהגרים– מי שעקר לחו"ל עם שני הוריו לפני גיל 16 ומתגורר שם ברציפות.
יליד חו"ל – מי שנולד מחוץ לישראל, חי שם מאז לידתו והוריו לא חזרו להתגורר בארץ.
כדי להימנע מהסתבכות מיותרת, חשוב להסדיר את המעמד שלכם מול צה"ל בצורה מסודרת, כבר מגיל 16.
למה חשוב לטפל בזה מראש?
ללא הסדרת מעמד, הילד יחויב להתגייס!
השתמטות יכולה לגרור עונשים והגבלות, כולל מעצר בארץ.
ניתן לבקר בישראל לתקופות מוגבלות בלבד. חריגה עלולה לגרום לאיבוד המעמד והחובה להתגייס.
אל תחכו לרגע האחרון! צרו קשר עכשיו לייעוץ משפטי מקצועי.
שאלות נפוצות על גיוס בני מהגרים
האם הבן שלי יקבל פטור אוטומטי אם הוא נולד בחו"ל?
לא. גם אזרחים שנולדו מחוץ לישראל מחויבים בגיוס כל עוד לא הוסדר מעמדם כ"בני מהגרים".
כמה זמן אפשר לשהות בישראל בלי לאבד את המעמד?
ניתן לשהות בארץ עד 120 ימים בשנה קלנדרית או 120-365 ימים ברצף (שנת שהייה חד-פעמית). חריגה מכלל זה תביא לאיבוד המעמד וחובת גיוס.
האם ההורים יכולים להגיע לישראל ללא פגיעה במעמד הילד?
כן, אך ההורים יכולים לשהות בארץ עד 180 ימים בשנה בלבד. חריגה עלולה לגרום לאובדן המעמד של הילד.