פטור משירות ביטחון מטעמי דת ומצפון

פטור מטעמי דת

לפי חוק שירות ביטחון, כל אזרח או אזרחית, וכל תושב או תושבת קבע, חייבים בשירות צבאי מגיל 18, כל עוד לא קיבלו פטור.

אחת העילות לפטור, שחלה על מיועדות לשירות ביטחון בלבד, מעוגנת בסעיף 40 לחוק שירות ביטחון, שקובע:

“מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א-1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:

(1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;

(2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;

(3) היא אינה נוסעת בשבת

המלש״בית נדרשת למסור לצבא הצהרה דתית, והיא פטורה מחובת השירות לאחר שמסרה את התצהיר לפוקד המוסמך, באופן ובמועד שנקבעו בתקנות.

ההצהרה נועדה להראות שהמלש״בית מנהלת אורח חיים דתי שמונע ממנה לשרת. עם זאת, אם רשויות הצבא סבורות, על סמך ראיות מנהליות, שהתצהיר כוזב, הן רשאיות שלא לתת את הפטור, ואף לבטל אותו בדיעבד אם המידע התגלה רק אחרי שניתן.

בנוסף, מלש״בית שהפסיקה לקיים אורח חיים דתי שמונע את שירותה, במהלך התקופה הקבועה בחוק, חייבת לדווח על כך לרשויות הצבא.

כדי לאמת את התצהיר, רשויות הצבא רשאיות לערוך בירור מעמיק מול אנשים מסביבתה של המלש״בית ולבחון בדרכים שונות את זיקתה לדת. כיום אחת הדרכים לאסוף ראיות מנהליות היא בדיקת הרשתות החברתיות, ולכן יש חשיבות רבה למה שהמלש״בית מפרסמת.

אם הבקשה לפטור מטעמי דת נדחתה, אפשר לערער על ההחלטה בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה עליה.

למידע על אופן הגשת התצהיר, על המועדים הנכונים להגשתו, ולליווי בהגשת הבקשה או בערעור על דחייתה, אפשר לפנות אליי לייעוץ.

פטור מטעמי מצפון

בשונה מהפטור מטעמי דת, פטור מטעמי מצפון רלוונטי גם למלש״בים וגם למלש״ביות, והוא ניתן במשורה בלבד: למי שטעמי מצפונו אינם מאפשרים לו לשרת בצבא, למשל התנגדות לשימוש בנשק או פציפיזם.

את הבקשה צריך לנמק היטב ולהגיש עד 90 ימים לפני מועד הגיוס. אחרי ההגשה, גורמי הצבא רשאים לדחות אותה על הסף או להעביר אותה לוועדה מיוחדת שחברים בה בעלי תפקידים שונים במערכת הצבאית. הוועדה מראיינת את המלש״ב או המלש״בית ומחליטה בעניינם, לפי אמות מידה שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון.

פטור מטעמי מצפון ניתן למועמדים בודדים בכל שנה, ורוב הבקשות נדחות על הסף, לעיתים גם כשלמבקשים יש טעמים כבדי משקל. ייעוץ עם עורך דין לענייני צבא, שמכיר את הכללים שנקבעו בפסיקה ואת המערכת הצבאית, עוזר למלש״ב או למלש״בית לבטא את עמדתם המצפונית מול הצבא, ומשפר את סיכוייהם מול ועדת המצפון.