רשלנות רפואית 
בצבא

חיילים רבים בשירות הצבאי מתלוננים על היחס שהם מקבלים מרופאים בצה"ל או אפילו גורמים רפואיים אחרים כגון בתי חולים או "ביקור רופא", אשר משנים את היחס כלפיהם לרעה, ברגע ששומעים כי מדובר בחיילים. בגלל ריבוי פניות הסרק לגורמי הרפואה ע"י חיילים המנסים לקבל הקלות או ימי מנוחה, גורמי הרפואה מפגינים יחס חשדני יותר כלפי אוכלוסייה זו. למרבה הצער, הדבר מביא לא פעם לזלזול בתלונות אמת, אם הן מגיעות מחייל, באופן אשר מביא לאבחון רפואי לקוי, עיכוב באבחון, "סחבת" ועוד.

חשוב לדעת כי אחריות משרד הביטחון במקרים של רשלנות רפואית, חלה גם אם הרשלנות הרפואית בוצעה כלפי החייל על ידי רופא בבית חולים או ב"ביקור רופא" ולא רק על ידי רופא צבאי.

לחיילים ישנן זכויות הנובעות מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, והם יכולים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון. תביעה ניתן להגיש החל משלושה חודשים לפני תאריך השחרור משירות חובה (גם אם ממשיכים ברצף לשירות קבע). ועד שלוש שנים מהשחרור. במקרים בהם ישנן ראיות ממועד הסמוך למועד הפגיעה המבססות את התביעה, ניתן להגיש תביעה גם לאחר תקופה המאוחרת משלוש שנים ממועד השחרור. בנוסף, ניתן להגיש תביעה לקצין התגמולים גם בתקופה של פטור זמני משירות ביטחון (פרופיל 24).

הזכאות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בשירות הצבאי עומדת לכל חייל בשירות חובה או מילואים ובמקרים חריגים לחיילים בשירות קבע. עם זאת, חשוב לציין כי חובת ההוכחה מוטלת על כתפי החייל. הגשת התביעה, איסוף המסמכים הנדרשים והוכחת הטענה מחייבים התמודדות עם אתגרים לא פשוטים. לכן, מומלץ לכל חייל הסבור כי נפגע עקב רשלנות רפואית בשירות הצבאי לפנות לייעוץ ולליווי משפטי על ידי עורך דין צבאי רפואי המתמחה בנושא זה.