קיצור שירות קבע

קיצור שירות קבע והתרת התחייבות לשירות קבע ביוזמת הפרט

קיצור שירות קבע (בשפה הצבאית: “קצרש בקבע”) הוא סיום שירות הקבע ביוזמת המשרת עצמו. שירות קבע הוא מעמד שדיני העבודה אינם חלים עליו; הוא מוסדר בפקודות ובהוראות הצבא.

ההוראה המרכזית בנושא היא הוראת פיקוד עליון 3.0501 “שירות הקבע בצה״ל”. היא קובעת איך מתקבלים לשירות קבע, כלומר איך נוצרת “ההתחייבות לשירות קבע”, ואיך השירות מסתיים: בשחרור ביוזמת המערכת או ביוזמת המשרת.

סוגי ההתחייבות לשירות קבע

בחלוקה גסה, יש שני סוגים של התחייבות לשירות קבע:

1. התחייבות פתוחה.
2. התחייבות קשיחה.

לפי הפקודות, התחייבות פתוחה היא כל התחייבות שאינה קשיחה.

ומהי התחייבות קשיחה? התחייבות שמשרת הקבע אינו יכול לסיים בהודעה חד-צדדית, למשל התחייבות בעקבות קורס קצינים, שיבוץ במקצוע של עתודאים, או הכשרות מסוימות כמו חובלים, טיס ומקצועות המחשב.

בקשה להשתחרר מ’התחייבות פתוחה’

התחייבות פתוחה (למשל מסוג ‘התנדבות’, ‘תמריץ’ או ‘לימודים’) ניתנת לסיום בהודעה חד-צדדית של משרת הקבע.

אבל בשונה מעובד בשוק הפרטי, שיכול לסיים את עבודתו בהודעה מוקדמת של כחודש, סעיף 30 להפ״ע 3.0501 מסמיך את רשויות הצבא לדחות את מועד השחרור עד שנה מיום הגשת הבקשה.

עם זאת, צה״ל, כמו כל רשות מנהלית, חייב לפעול בהוגנות, בשקיפות וללא משוא פנים, גם (ובעיקר!) כלפי משרתי הקבע שלו. לכן דחייה של מועד השחרור של משרת בהתחייבות פתוחה שמבקש להשתחרר חייבת להתבסס על טעמים סבירים וענייניים.

חשוב לזכור שמעבר לשחרור עצמו, קיצור שירות הקבע עלול לחייב החזר כספים לצה״ל.

לפעמים מדובר בסכומים קטנים, כמו הפרשים על ימי חופשה שנוצלו מעבר למכסה לפי מועד השחרור המעודכן. ולפעמים החוב מגיע למאות אלפי שקלים, למשל כשמשרת קבע שקיבל תמריץ ‘לימודים מלאים’ מבקש להשתחרר לפני תום תקופת הקבע שהתחייב אליה בתמורה.

הכספים מנוכים ממענק השחרור. אם המענק לא מכסה את החוב, צה״ל ידרוש להסדיר את היתרה, ועשוי לפתוח בהליכי גבייה נגד מי שלא עושה זאת.

מי שמתקשה להחזיר את החוב יכול להציג את טענותיו בכתב, עם מסמכים תומכים, בפני ‘הוועדה למחילת חובות’. הוועדה מוסמכת להקטין את החוב, לפרוס אותו לתשלומים או לבטל אותו כליל.

התרת התחייבות קשיחה ביוזמת המשרת

מי שמשרת בהתחייבות קשיחה צריך להגיש בקשה להתרת ההתחייבות.

הבקשה מועברת דרך החיל, יחד עם עמדת החיל, לחטיבת הסגל באכ״א, ושם מחליטים אם להיעתר לה ומתי.

הפקודות אמנם קובעות שאפשר לבקש התרת התחייבות “מכל סיבה שהיא”, אבל הניסיון מלמד שהבקשה צריכה להיות מנומקת היטב ומבוססת על טיעונים כבדי משקל. וככל שתקופת ההתחייבות שמבקשים לקצר ארוכה יותר, כך הטיעונים צריכים להיות משמעותיים יותר.

עמדת החיל אינה חזות הכול: היו מקרים שבהם החיל המליץ על הבקשה וחטיבת הסגל דחתה אותה, וגם להפך. ובכל זאת יש לה משקל, ועדיף שהיא תתמוך בבקשה. במקרים מסוימים, כמו התרת התחייבות קשיחה של עתודאים, חטיבת הסגל מבקשת גם את עמדת מנט״א (מנהל לכ״א טכנולוגי אקדמי), שמביאה בחשבון בעיקר שיקולי רוחב ואת החשש מריבוי בקשות.

אחרי תשובה שלילית לבקשה להתרת התחייבות, עומדת למשרת הקבע זכות ערעור בפני ראש אכ״א בתוך 14 ימים. אחרי שהמועד הזה חלף, אפשר להגיש בקשה נוספת רק כעבור שישה חודשים מהתשובה הקודמת, או כשנוצרו נסיבות חדשות.

ליווי של עורך דין צבאי יכול לעשות הבדל של ממש בתהליך הזה. למידע נוסף ולייעוץ אישי, צרו קשר.

שאלות ותשובות על קיצור שירות קבע

מה זה “קצרש בקבע”?

קצרש בקבע הוא כינוי צבאי מקובל לקיצור שירות קבע – הליך שבו משרת קבע מבקש לסיים את שירותו לפני תום תקופת ההתחייבות שנטל על עצמו. ההליך וההשלכות, לרבות אפשרות לחיוב כספי, תלויים בסוג ההתחייבות – פתוחה או קשיחה.

מה ההבדל בין התחייבות פתוחה לקשיחה בשירות קבע?

התחייבות פתוחה (כגון בגין התנדבות, תמריץ או לימודים) ניתנת לסיום בהודעה חד-צדדית מצד משרת הקבע. התחייבות קשיחה (כגון בגין קורס קצינים, עתודאות או הכשרות מקצועיות כמו טיס או מחשבים) אינה ניתנת לסיום באופן חד-צדדי, ומחייבת הגשת בקשה מיוחדת להתרת ההתחייבות.

האם אפשר לקצר שירות קבע בהתחייבות קשיחה?

כן, אך הדבר מצריך הגשת בקשה מנומקת היטב להתרת ההתחייבות, המועברת דרך החיל לחטיבת הסגל באכ״א. ככל שההתחייבות הנותרת ארוכה יותר, כך נדרשים טיעונים משמעותיים יותר. אם הבקשה נדחית, ניתן לערער בפני ראש אכ״א בתוך 14 ימים.

האם קיצור שירות קבע כרוך בהחזר כספי?

לעיתים כן. קיצור תקופת שירות הקבע יכול להיות כרוך בחיוב להחזיר כספים לצה״ל – למשל במקרה של תמריץ “לימודים מלאים” שניתן כנגד התחייבות לתקופת שירות מסוימת. הסכומים נעים בין הפרשים קטנים (כמו ימי חופשה) ועד מאות אלפי שקלים, בהתאם לנסיבות.